מי אני

ישנם שלוקחים רחוק וברצינות שאלה זו. חלק רואים בה בסיס למשמעות החיים, או מקשרים אותה לתחושת חוסר המנוחה שרודפת אותנו, ומחפשים חזק תרופה. ההבנה 'מי אני' אמורה להרגיע, אבל להפתעתנו החיפוש הופך את הקרקע הפנימית ולכן התזזית הופכת גורם לחוסר המנוחה.

* תרגיל קצרצר *
צור רוגע רגעי, נשום נשימה מלאה ואיטית, הקשב לתחושות האויר זורם במרחבי גופך.
שאל את עצמך 'מיהו זה שמקשיב לנשימה?', תן לחידה להדהד.
ולהרחבה, הפנה את תשומת הלב לאחד החושים ושאל-

*'מי מתבונן דרך העיניים האלה?'*
* 'מי מקשיב דרך אוזני?',*
* 'מי בעל הבית על הציוד הזה?'*

* שאל מתוך סקרנות, נסה ללכוד במצלמה פנימית את התחושה החולפת. היה ערני alert.
* אל תצפה לתשובה, ואם גבשת אחת כזו, קח ספוג פנימי ומחק אותה 🙂

* מושגים ותיאוריות (גלגול נשמות, דתות),
תוויות (נשמה.. מקור.. הוויה) ומסקנות (לשם מה?)
בקש מהן לחכות עד לאחר סיום התרגול. הן בהחלט מכובדות.

* יתכן ותחווה מעין גל אנרגטי פנימי, מעין 'שוק הכרתי' שמציף את הגוף, ההכרה שמכה בפתאומיות: 'אני כאן!'
קבל חוויה זו בברכה!

* מומלץ לשלב את התרגיל ביומיום. לשלבי ההתחלה 5 פעמים ביום.

* אצלנו נהוג לומר כי 'לזכור לעשות תרגיל' הוא התרגיל הראשוני, אך על כך בפעם אחרת.

באהבה למאמציך!
אודי

התמונה של ‏‎Havaya‎‏.