בתא הטייס

אז מי נמצא בתא הטייס עכשיו?
ה'אני הצודק'?
ה"'קורבן'?
ה'אני החומד לייקים'?
המסביר החברותי?
,עורב המחשבות'?
או- רחמנא לצלן- הטייס האוטומטי?

 

הצעד הראשון והחשוב בדרך לחיים מודעים יותר וטובים יותר הוא הגעה ליכולת לקחת מרחק רגשי מעצמך ולהיכנס למקום של צופה מהצד. במקום להזדהות באופן מלא עם עצמך ועם מצב "הטייס האוטומטי" שבו אתה פועל, אתה מגיע ליכולת לצפות מהצד בעצמך ובאופן שבו אתה מגיב ופועל. אתה מגלה אז חופש פנימי שלא היית מודע קודם לקיומו. אתה עשוי אז להגיע למסקנה שהתגובות האוטומטיות שלך – לדוגמא של "מי שתמיד חייב להיות צודק" או של "מי שתמיד קורבן של אחרים ושל נסיבות החיים" – אינן משרתות אותך בצורה טובה, ולהחליט שאתה יכול לבחור לפעול בצורה אחרת, באופן יותר מיטיב עבורך.

עכשיו כשאני חייב לצאת מהבית, אבל יושב ומסרב לזוז כי פתאום שמתי לב שהרעש הפנימי גבוה והנוכחות מצומצמת- והבטחתי לעצמי לצאת רק כשאני ער ומאושר!