*פתרון בעיות* טכניקת ההתגלות VS קבלת החלטות

(והסיפור שלי בין השורות)
אני אוהב את היעילות של השיטה שעוד מעט אכיר לכם,
הטבע בעצמו אימץ אותה ואני
סוגד לעוצמתה, ה"החלטה" של הטבע
מחוברת לאמת של ההוויה החיצונית.
עבורי זהו הדלק הגרעיני של תהליכי שינוי,
תמיד אבל תמיד פרקטי ותכלסי.

התנסות: ניקח כיסא או מחצלת ונתיישב מול שיח או עץ
האם הצמח *מקבל החלטות*?
האם הוא עורך ישיבות סיעור מוחין להכריע איפה יצמח עלה או ענף?
ואם לבחור כרגע בפרי או בפרח?
קל לנו להבחין בבהירות בנתיב שנבחר כשהוא מבצבץ לחיים,
אבל נראה שהטבע אימץ טכניקה אחרת- *מנגנון התגלות*

כמו העץ גם אנחנו בנויים ממליארדי תאים
וכשאנחנו קוראים שורות אלו כל אחד מהם מתקיים ומתפקד,
תהליכי החיים ממשיכים מבלי שנהיה מודעים להם או נוכחים בהם.
ברגע קריאת שורות אלו, המעיים עובדות ושערות הגוף גדלות.
אין לנו תודעה תאית, כמו שאנו למשל חווים את גופנו וחושינו, או
כמו שאיננו חווים את העיר בה אנחנו חיים.
אבל, הרבדים הללו הם כן חלק ממי שאנחנו.

~~~
הייתי באמצע קורס די עמוס וכייפי להכשרת מטפלים בטנטרה
התכנסנו כמו תמיד ל-8 שעות והגעתי הביתה באחד בלילה,
למחרת בבוקר ערכתי בדיקת דם וכשהתקבלו התוצאות הזדעדעתי לגלות המון פרמטרים שחרגו
מפוחד ואפילו כועס (למה דווקא עכשיו..) הרגשתי שנכשלתי במבחן, הרופא הרגיע אותי וחזרתי על הבדיקה עוד פעמיים
רק כדי לגלות ש.. ירדתי מהפסים
סימנים של אי- תפקוד הכבד, כלסטרול בשמיים ולמרות מאמץ אדיר של בלוטת יותרת המוח בלוטת התריס מיאנה לתפקד.

למוד קרבות רפואיים מתוך ארוע הדריסה של אבא שלי והמלחמה האקטיבית והיעילה שניהלנו מול המערכת-
התיישבתי מול הרשת, וצללתי למחקר של עשרות שעות
המחקר הניב 3 סוגי דיאטה די חריפים לצד ערב- רב של תוספי מזון פרוביוטיקה ותרופות סיניות.
בשילוב עם דיאטה להשגת בסיסיות (הורדת החומציות).

זיהיתי ענני דאגה מול עיני:
א. הרופאה המומחית התקשרה כול 48 שעות ובטון דאגני שאלה אם אני עדיין חי (רופאה של מכבי, באמת זכיתי בהמון תשומי  )
כי דופק 43, לחץ דם נמוך ובלוטת תריס מושבתת, לדידה זה לא אופק שקט להעביר את הלילה.
וזה נראה לי קצת מוזר כי מזווית הראייה שלי הגוף אותת על חולשה קלה אבל עדיין רצתי והתעמלתי כל יום.

ב. הבנתי שאם לא אספיק לאמץ גישה אלטרנטיבית בזמן הקצר,
אאלץ לקבל את הדרך הרפואית- קלאסית ולקחת את התחליף התרופתי להורמוני בלוטת התריס, זה לכול החיים.
או כמו שניסחה הרופאה "גם אם תעלה לגן- עדן תגיד שם שאתה אמור לקבל את התחליף."
ולגבי המשמעות היא ניוון של הבלוטה בחלוף שנה מיום לקיחת הכדור.

ג. ברמה הרגשית- קיומית הבנתי שהגוף בוגד בי
הוא מחצין פגיעה במרכז ההבעה והיצירתיות
ואיך לא- בדיוק הסתיימה התקופה, 5 שנים חלפו והבטחתי לעצמי לא לוותר עוד
ולפעול להגשמת הייעוד שלי- פתיחת הקבוצות וחזרה לטיפולים.

אני יודע- בחרתי בדוגמא די 'קשוחה', זה עניין רפואי ועם בריאות לא משחקים
ו'צריך' להקשיב לרופאים כי הם הסמכות.. ודווקא הסיפור הזה עלה בליבי
בגלל שיכולתי לאבד לכאורה את החיים אם לא אציית להוראות, ובגלל תחושת הדחיפות שבו-
רציתי להדגיש שהטכניקה יודעת להכיל גם קשיים כואבים ממש,
גם כשהחיים מחייבים אותנו להיות איכפתיים ועירניים ומעורבים.
ובטח שאיננו מתכוונים לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שהרכבת תחלוף והדברים יתרחשו..
בטוחים שלא? ..אולי אני רומז להיפך או ליד?

בחזרה לטכניקה, זוהי גישה יעילה ופרקטית ביותר ולה 3 שלבים
אז הפעם לא נאמץ את נלך למעלה ב-אוב, לא נטיל מטבע או נכנס לאוהל מגדת העתידות.
אני רוצה לאתגר אותנו להפוך את כיוון הראיה ולראות את הדברים מהזוית של מי שאנחנו באמת.

~~~
אני מניח את הראש על הכר ומודד דופק- 42. מכוון פנימה בתחינה לאלוהים: אם לא אזכה לראות את המחר
תדע שעוד לא מימשתי את הייעוד שלי, ואם אתה סקרן כמוני לראות אותו מתממש אני מציע לשמור עלי..
חולפים 3 חודשים
במהלכם אני ממשיך לרוץ ולהתאמן, שוקע במדיטציות ומתנסה בהרבה לילות מפחידים, מלאי אי- ודאות.
אני מתנסה בדיאטה שהיא בעצם שילוב של הרבה שיטות.. הורדת ph, הקלה על העיכול, המנעות מאומגה 6 ועוד..
~~~

שלב ראשון
1. נהיה מעורבים ואיכפתיים לכול פרטי הבעיה
הפעם אנחנו נשארים מחוברים,
צוברים באמת שעות מנוע ביחד עם הקושי.
יש לי חבר שאומר שככול שהלחץ גדל כך הוא זז פחות, והאסטרטגיה הזו מיקמה אותו גבוה בהיררכיית המגזר הממשלתי.
נתמקם היטב בשורש הבעייה ונרגיש את היתרונות והחסרונות
נבין את השורה התחתונה בפירוט רב ככל שניתן.

זה מאד שונה מלהתבונן מרחוק, התבלין העיקרי כאן הוא *לחיות עם זה*
לשקף, לשתף ולהסביר את הקושי, להרהר ולישון על זה,
אבל לא לנסות לדחוק את הבעייה מחיינו
ולא ללחוץ להגיע להחלטה או תשובה מיוזמתנו.
זה קצת כמו להשתעשע עם הבעיה על כל ההיבטים שלה.

אנחנו נשארים נייטרלים קצת כמו
מסך טלויזיה חכמה שמציג סרט מתח אך הוא עצמו אינו מושפע, הוא נותר ניטרלי.
אפשרי שבשלב זה הפיתוי לפתרון יהיה גבוה,
ועם הזמן נפתח את החישה הנדרשת לראות את רמת האנרגיה שעדיין אינה מספקת ליציאה מהבעייה.
אנחנו זקוקים לזמן הבשלה, בתנור החם של החיים.

שלב שני:
בוקר אחד תוך כדי התעוררות, או במהלך היום כשאנחנו עסוקים באיזו מטלה,
באופן ספונטני וללא הודעה מוקדמת, זה מגיע, מוגש כמו תמיד היה, בלתי נמנע,
כאילו פעלו טורבינות עצומות תת- קרקעיות אך ורק כדי לפתור את הבעיה הפרטית שלנו.
והנה ההחלטה הנכונה, היא הגיעה בדרך הנכונה ובזמן הנכון.

יכולת להרהר בזה עד אין קץ, אבל לא היית פותר את העניין.
הכיוון שנלקח בדרך ההתגלות הטבעית נושא את הסמכות והמנהיגות של החיים עצמם.

~~~
בחזרה לסיפור שלי, דחיתי בעקביות את התערבות הרפואה. כן בצעתי את בדיקות הדם והאולטראסאונד
אבל סרבתי במשך חצי שנה לתרופה והתנסתי לאט בדרכים אלטרנטיביות. ואז להפתעתי ירד האסימון, הבשלתי להבין שאני זקוק לתרופה.
מעין גול עצמי כי ברגיל שלי להתנגד לתרופות. אבל ניסיתי ולא רק שכול הסימפטומים חלפו, אלא שהתחזקתי ואני מאד אוהב את העירנות שנוספה.
~~~

שלב שלישי:
עכשיו באופן טבעי צפויים להתגלות, ממש כמו מופע התפתחותו של הענף במרום העץ-
הספקות והדילמות באם להתערב ולהשפיע על ההחלטה.

רק מזכיר שהחלטנו לזרום עם קצב ההתגלות כפי שהיא, אז על ההזמנה כתוב
"יש לסרב להרגלים
ולצורך בבחירה נחפזת בין חלופות אפשריות"
הפעם לא נחזור לקבלת ההחלטות הקלאסית
אנחנו נשארים עם הספקות והדילמות עד
שהם,
בתורם,
בשלים
ומוכנים לפתור את עצמם.

שלב רביעי: לבסוף הפרי בשל, התוכנית מיושמת.
עם הרבה יראה וסקרנות אנחנו רואים את הפיתרון לובש צורה.
אין בנו הרגשה שאנחנו מעצבים או מזייפים אותה!
היא נוצרה בתוכנו כצורות ענן הנוצרות בשמים.

הטכניקה של התגלות הטבעית,
אינה מייתרת את המתח המתלווה לקשיים,
אבל דורשת לפעול באומץ וגם להיות בחיבור מלא עם החיים.
היא עובדת בצורה יצירתית, ומגיעה עם פתרונות לא מאולצים ובלתי צפויים.

*השראה אמיתית*
כי הקרדיט כאן בודאי לא *מגיע* לנו.

וזה עובד ככה כי, למען האמת, זו בכלל לא טכניקה,
אלו החיים כפי שהם.

בוודאי לא מתכון לחיים שקטים
אבל כך אנחנו בנויים
מחוברים יחדיו לחיים
בין אם נבין את זה או לא.
הדרך ללא דרך נושאת ריח נפלא-
ריח של מקוריות ויצירתיות השייכת אך ורק למקור.